החיים מההגנה הלאומית למדע
בתחילת שנות ה-1900, בזמן שפוליטיקאים באירופה התכוננו לשתי מלחמות העולם הבאות, מדעני היבשת התרגשו לגלות תגליות מהפכניות על היקום והחיים.
בעידן זה, מדענים אינם משרתים את מטרותיהם של פוליטיקאים להסית מלחמה קירי‚ס ובקרל גילו רדיואקטיביות; קֶרֶשׁהוא פתח את הדלת לתורת הקוונטים; רתרפורד ומדענים רבים בדרך לגלות את האטום.
איינשטייןזה יסביר את תורת היחסות הכללית; מבנה אטומי יודגם, יימצאו חלקיקים תת-אטומיים; האבל יראה שיש עוד גלקסיות ביקום ושהיקום מתרחב.
צעיר המתגורר בסלוניקי, האימפריה העות’מאנית, מתעניין במדע כמו בני גילו באירופה. הוא אחד התלמידים המבריקים של בית הספר הצבאי בסלוניקי ומתעניין בעיקר במתמטיקה. יש לו את היכולת ודרך החשיבה יוצאת הדופן לחוות את אותה תשוקה למדע כמו חבריו ביבשת אירופה או באנגליה.
אבל ההיסטוריה תעמיס עליו משימות אחרות והוא ילך לדרך אחרת ויפתח דפי היסטוריה חדשים ואחרים.
ילד צעיר סוגר את ספר המתמטיקה שלו ועולה על הרכבת מתחנת סלוניקי לאיסטנבול כדי להגן על המדינה.
סלוניקי, סמל החינוך סלוניקי היא העיר המפותחת ביותר של האימפריה העות’מאנית. עיר השוכנת בצומת הדרכים המקשרות בין האימפריה העות’מאנית למערב.
עם חיבור הרכבת שלה לאירופה והנמל העמוס שלה, לסלוניקי היו חיי מסחר תוססים יותר מערים עות’מאניות אחרות. זה מביא איתו עושר וזרימת מידע מהמערב.
בהשפעת כל התנועות התרבותיות במערב, חיי החינוך של העיר הם הרבה יותר מיוחסים מערים אחרות של האימפריה העות’מאנית. בנוסף לעיתונים המתפרסמים בשפות שונות בעיר, יש לאזרחי העיר אפשרות לקנות ולקרוא עיתונים וספרים מאירופה בו זמנית.
העיר, אשר נותנת עדיפות לחינוך בהשפעת תנועות ליברטריאניות וחדשניות מהמערב, היא אחת הערים העות’מאניות הנדירות שבהן שוררת אווירת המחשבות החופשיות ובה הזדמנויות חינוכיות מגיעות לרמה הגבוהה ביותר. פותח את דלתות החינוך המודרני לילדיו.
אבל כאוס שולט במדינה. סלוניקי תהיה אחת הערים העות’מאניות המושפעות ביותר מהכאוס הזה.
הוא נולד ב-1881 בסלוניקי מוסטפא כמאלבתנאים אלה, הוא יוצא מתחנת סלוניקי.
העיר היפה הזו גידלה, חינכה את מייסד טורקיה העתידית, נתנה לו חזון של מנהיג ועכשיו שולחת אותו לחזית להגן על המדינה.
מָתֵימָטִיקָה; שפת המדע
השנה היא 1936, ומוסטפא כמאל הוא נשיא מדינה שנמצאת כעת בהריסות.
לבו מוקל על כך שמילא את המשימה הצבאית-מנהלית שהטילה עליו ההיסטוריה, אך הוא עדיין חושב שהחמיץ משימה.
בסתיו 1936, בסלוניקי, הוא פתח מחדש את ספר המתמטיקה שסגר עבור ארצו.
הוא מביא ספרי מתמטיקה וגיאומטריה צרפתיים מחנות הספרים „האשט“ בביוגלו ומתחיל לעבוד עליהם. המטרה היא להשיג פשטות בשפה המדעית ולמצוא את המקבילה הטורקית לכמה מונחי גיאומטריה ממוצא ערבי ופרסי.
במהלך חודשי החורף, אטאטורק נפגש עם מומחים שעבדו על הספר בארמון Dolmabahçe ודן בפרטים. בסוף המחקר שנמשך שנה, נמצאו המקבילות הטורקיות למונחי המתמטיקה והגיאומטריה שאנו משתמשים בהם עד היום.
ספר גיאומטריה בן 44 עמודים הופיע וראה אור על ידי משרד החינוך הלאומי ב-1937.
מונחי הגיאומטריה בספר היו בשימוש ללא שינוי והם נמצאים בשימוש עד היום. חלק מהמונחים האלה הם: למדוד, שטח, משטח, רמה, קוטר, רדיוס, בלוק, חתך, קשת, עיגול, משיק, זווית, חוצה, זווית פנימית, זווית חיצונית, בסיס, עקומה, שבר, מאונך, אופקי, אנכי, אנכי, מקביל, מיקום , משולש, מרובע, מחומש, מצולע, אלכסון, שווה שוקיים, שווה שוקיים, מקבילית, רוחבי, טרפז, פלוס, מינוס, פעמים, מחולק, שווה, סכום, פרופורציה, פרופורציה, נגזרת, שטח, השערה, נימוק.
מישהו זוכר את המקבילות שלהם היום?
זכור כי: מבט כלליnifs-i qutur, ex officio passende zaviya, גורל לכאורה, מטרה, טרנסצנדנטלי, פרס מוחלט, ihram, נבואה, סיכום, צורה, מוצא, קו התייחסות, mucelles, מקסימום, טקסים, גורל חיצוני, חלוקת יכולת, zarab.
זמן קצר לאחר פרסום ספר זה, הוא מת ב-10 בנובמבר 1938, משוכנע שמילא את כל המשימות שהפקידה עליו ההיסטוריה.
הוא בן 57, עייף אך נינוח.
הוא מוסטפא כמאל ATATÜRK.
במלאת 100 שנה לרפובליקה שהקים; אנו זוכרים אותך באהבה, תודה וכבוד.
|
מי זה Nafiye Gunec Kiak? Nafiye Güneç Kiyak השלימה את התואר הראשון שלה בפקולטה לפיזיקה של אוניברסיטת איסטנבול (IU), ואת התואר השני שלה במכון לאנרגיה גרעינית של האוניברסיטה הטכנית של איסטנבול (ITU). הוא החל את הקריירה שלו כקצין בטיחות קרינה של כור המחקר בסוכנות הטורקית לאנרגיה אטומית – Çekmece Nuclear Research and Training Center. לאחר הדוקטורט שלו, הוא עבד על „ניתוח סביבתי של תחנות כוח גרעיניות, דוסימטריית קרינה, טכניקות גרעיניות“ בגרמניה-GSF (Gesellschaft für Strahlen- und Umweltforschung-München) עם מלגה מטעם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. מיד לאחר שחזר לארץ הפך לפרופסור חבר, אחר כך לפרופסור. הוא לקח חלק בפעילות הבנייה של אוניברסיטת האור, שהוקמה ב-1996, עבד ברמות שונות, עבד כראש המייסד של המחלקה לפיזיקה ומנהל המכון המדע. הוא יצר את „המעבדה לחקר זוהר וארכיאומטריה“ ולימד קורסים לתואר ראשון ושני בפיזיקה מודרנית. הוא עבד כרקטור של אוניברסיטת ישיק בשנים 2010-2015. לאחר סיום כהונתו של הרקטור, עבד כמנכ“ל בתי הספר של פייזייה מקטפלרי וקפי. פרופ. לקיאק מאמרים מדעיים רבים שפורסמו בכתבי עת מדעיים בינלאומיים, וכ-200 מחקרים מדעיים שהוצגו בארץ ובחו“ל. הוא גם מחברם של שלושה ספרי מדע פופולרי: מסע של המוח אל הלא נודע: קוסמוס; הדלת ליקום הסודות: QUANTUM ו מההתחלה: עם הרבה מצבר. מאז 2019, הוא כותב מאמרים בנושאי מדע פופולריים במגזין T24 Weekly. פרופ. קיאק נשוי ואב לשני ילדים. |
